לוי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בקשת החייב לביטול צו הכינוס – היא הבקשה שלפני.

הטעם לבקשתה המבקש הוא רצונו לעבוד כנהג מונית עצמאי, וכי לא יוכל לעסוק בעיסוק זה בהיותו במעמד של פושט רגל, ומשכך "עדיפה הדרך של התמודדות מול נושיו למען הסדרת חובותיו ובד בבד לעסוק כנהג מונית עצמאי מאשר להיות נהג שכיר ככלל ובפרט תוך הליכי כינוס הנכסים" (סעיף 9 לבקשה).

המנהל המיוחד והכנר הסכימו לבקשה לביטול ההליכים אך בקשו לציין כי הפסקת ההליכים נעשתה לאחר שהחייב ניצל לרעה את ההליך.

כך ציין המנהל המיוחד כי החייב לא התייצב לחקירה כנדרש, כי התחמק מקיומה, כי לא מילא אחר החיובים שהוטלו עליו במסגרת ההליך, לא שילם במועד את צו התשלומים שנקבע ותחת זאת שילם 'במקבץ' סכום הנמוך מזה שנקבע מלכתחילה, גם לא הגיש דוחות חודשיים ובהעדר דוחות שישקפו את מצבו ולכך נוספה אי התייצבות לחקירה ואלה מצביעים כי רב הנסתר על הנגלה, לא רק זאת אלא שבדיון שהתקיים בבית משפט הסתבר אף כי בעת היותו בהליכי הפש"ר חוסה תחת הגנתה החמימה של פקודת פשיטת הרגל ניהל החייב מו"מ עם חלק מהנושים, ולאחר זאת הוא מבקש ביטול ההליכים.

המנהל המיוחד מציין כי הוגשו תביעות חוב על ידי נושים לאחר שההליכים עוכבו ומשכך נגרם לנושים נזק בלתי סביר מההפוגה שלקח לעצמו החייב עת ביקש בקשת הכינוס ולאר ששהה בהליך ואגר כוח, יכול להמשיך מכאן לבדו ללא מעמסת ההליכים הללו.

סעיף 19 לפקודת פשיטת רגל קובע כי: "אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט", ולא בכדי נקבע כך שהרי "הגשת בקשה לצו כינוס מפעילה את מנגנון הפקודה ומעתה ואילך יפקח בית המשפט על הליכי פשיטת הרגל מתוך התחשבות בכלל נושי החייב ובטובת הציבור בכללותו ולאו דווקא בשיקולי המבקש...משהתחילו הליכי פשיטת הרגל אין היוזמה להמשכתם או לביטולם מסורה כבר בידי יוזם ההליך..." (השופטים שלמה לוין, אשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 85); משכך מוטל על בית המשפט לבחון את הבקשה לביטול צו הכינוס, "תוך התחשבות בכלל נושי החייב ובטובת הציבור".

לאחר ששקלתי את הדברים שהובאו לפני, את עמדת החייב, המנהל המיוחד והכנ"ר אני מבטלת את צו הכינוס לבקשת החייב ובצד זה אני מקבלת את עמדת המנהל המיוחד והכנר וקובעת כי החייב ניצל לרעה את ההליכים.

אין חולק כי צו הכינוס לנכסי החייב ניתן לבקשתו לאחר שהצהיר על היקף חובות שאין הוא יכול לעמוד בו ולהחזירו ולאחר שהבהיר בבקשתו כי הוא חדל פרעון וזקוק להגנת בית המשפט.

והנה לאחר שקבל סעד של עיכוב הליכים, ראה להתעלם ממעמדו בהליך זה ופנה לשאת ולתת עם נושיו השונים בלי לידע את המנהל המיוחד ו/או הכנר ועתה הוא מבקש לסיים את ההליך, כנראה כדי להגיע להסדר פרטני עם נושיו או עם חלקם.

לאחר שהמנהל המיוחד ציין בדיון כי "אני מופתע מדברי חברי. למעשה אני מבין שמתנהלים הליכים מול נושים כל זמן שמתקיים ההליך ויש צו כינוס. לא ברור כיצד ניצל החייב את פרק הזמן שניתן לו ובעניין הזה רב הנסתר על הגלוי. לא ברור מה נעשה כאן, הוא לא התייצב לחקירה ולכן אין לנו אפשרות לדעת מה נעשה על ידו ומהן הפעולות. לכן הבקשה שלו לחזרה מההליך מפתיעה וקיים חשש שאכן מתקיימים מו"מ עם נושים ויתכן שאפילו נסגרו..." (עמ' 6 לפרוטוקול) ולכך תשובתו המפתיעה של ב"כ החייב כי "באופן טבעי התנהל מו"מ עם נושים. זה לא שנסגר איזה שהוא משהו.... מעבר לכך, בתיקים אחרים שאני ייצגתי תמיד התנהל מו"מ עם כלל הנושים בין אם היה מנהל מיוחד ובין אם לאו. אמנם לא באופן שבו מכנסים את כולם אלא בדרך של להגיע לאסיפת הנושים עם הסכמה מראש של הנושים" (עמ 6 לפרוטוקול).

בהתאם לדין ברור כי אין החייב יכול לנהוג לפי טעמו בלבד, רוצה- שוהה בהליך, רוצה- עוזב את ההליך; ומאחר שמצאתי כי אין לאפשר התנהלות כזו אני רואה לאפשר לו לצאת מההליך אך בצד זה אני מתרה על התנהלותו ומציינת כי שהייתו בהליך נוצלה למטרותיו בלבד.

מעמדת המנהל המיוחד ומדבריו שהתישבו עם דברי החייב ולאור העובדה שעלה כי במהלך התקופה מאז הגיש החייב את הבקשה לקבלת צו כינוס ושהה תחת הגנת צו הכינוס, ביצע החייב פעולות בניגוד לדין, כשבא במגע עם נושיו או עם חלקם, באופן הנסתר מהמנהל המיוחד ומהכנר ממילא מנושים אחרים, במצב בו התעלם החייב מהדין הקולקטיבי המחייב שקיפות מוחלטת למעשיו ולפעולותיו, העובדה כי לא התיצב לחקירה וכי שהה פרק זמן תחת ההגנה של הפקודה והמשיך בקידום עניניו באופן שעתה הוא יכול לעזוב את ההליך ולהתמודד פרטנית עם נושיו מצביעה על התנהלות שלא בהתאם לנדרש ממי שביקש את הגנת הפקודה ומשכך אני נעתרת לבקשת החייב מחד ומורה על הפסקת ההליך ומאידך אני נעתרת לבקשת המנהל המיוחד והכנ"ר וקובעת כי החייב שהה בהליך תוך ניצול ההליך לטובתו בלבד.

אני מורה כי הכסף שהצטבר בקופת הכינוס יועבר לתיקי ההוצל"פ לאחר תשלום שכר המנהל המיוחד והכנ"ר ואני מורה כי בחלוף 45 ימים מהיום יבוטלו כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת ההליכים.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"א, 23 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: